FANDOM


חקירה אשר תקציר ממנה הועבור אל אורנה כהן-שטטמפלר דרך הפאלם, בזמן חקירת האמת שמאחורי הגברת עם הנעל הבודדת


תפריט האתר: מונטאז' חלקי הסיפור, חלקי השחקן, חלקי העולם, אירועים, היסטוריה, עולם, כוחות ומתנות, קישורים, בעלים: אין


גולה

שתיים לפנות בוקר. יאיר גולדברג יושב על הבאר בשופטים וגומע את הבירה השלישית שלו להערב. זאת פשרה מצערת, כי הוא בכוננות הערב, בדר"כ הוא מעדיף משהו חזק בהרבה. מעבר לדלפק יערה, הבארמנית הג'ינג'ית, מנגבת את הבאר בתנועות קצובות. הכפתור העליון של החולצה שלה פתוח והוא נהנה מהנוף. היא אולי חצי מהגיל שלו, אבל זה רק יתרון.

יאיר גומע לגימה נוספת, מחניק פיהוק ומעביר יד בשערו. הוא אמור לישון עכשיו, אבל מאז שרונית עזבה הוא שונא להיות בבית לבד. הוא תוהה אם לגרור את יערה איתו הביתה. לא אתגר גדול. נשים מעולם לא היוו בעיה. לפחות לא עד הפעם שרונית תפסה אותו, ולדעתה הן היוו בעיה רצינית.

יערה מסיימת לנגב את הבאר ועוברת לטפל בהזמנה. בחור צנום יושב לצידו, מנסה לשעשע אותה בבדיחות טפלות. היא מוזגת לו את המשקה, מחייכת בנימוס ומבריקה מבט אל יאיר. היא חדשה יחסית, והם לא ממש מכירים, אבל זה מבט שהוא למד לפענח לפני שנים. "תציל אותי" אומרות לה העניים שלה, והוא כמו תמיד לא יכול לעמוד בפני בקשה בעניים של בחורה יפה.

לפני שהוא מוציא הגה הפאלם-X שלו מזמזם. 'חרא' הוא חושב לעצמו ושולף אותו מהכיס.

"עבודה" הוא אומר אל יערה בצער, "לא נותנים לחיות." ובוחן את תוכן ההודעה

שמופ + גולה

חקירת רצח: סוניה ברון ז"ל. שעת מוות משוערת: חצות +/- 1 ש. נסיבות מוות: בחקירה פעילה.

הוראות: תחקור מידי של סוניה ברון, אחות תאומה.

גיל: 25

מקום מגורים: פיין 3, תל אביב (נוכחות 95%)

גולה

"קפה שחור וחשבון" הוא אומר אל הג'ינג'ית.

"מה זאת העבודה הזאת שקוראים לך באמצע הלילה?" היא שואלת כשהיא מגישה לו את הקפה.

"מהסוג שאת לא רוצה לשמוע עליה" הוא אומר וגומע את המשקה בשלוק צורב כמו שהוא אוהב. הוא משאיר לה תשר נדיב כשהוא יוצא אל הלילה ומרגיש את העיניים שלה מלוות אותו. הן מתות על החרא הזה.


רחוב פיין הוא אחד מאותם רחובות שאתה לא רוצה לגור בהם: חשוך, מטונף ומאוכלס באנשים שהחיים לא חיכו אליהם הרבה. המשטרה מבקרת פה על בסיס די קבוע, גם משטרת ההגירה. סוניה בטח גרה עם ההורים, מניח יאיר ובודק בפאלם שלו. דווקא לא. הזוג ברון מתגורר ברעננה. מה לעזזאל עושה הבת שלהם בביבים של תל-אביב?

יאיר יושב באוטו ומחכה לצביקה. הוא הציע לאסוף אותו אבל צביקה העדיף לתפוס מונית. טיפוס חשאי צביקה, יותר משש שנים באגף ועדיין יאיר לא סגור איפה הוא גר. הוא פותח חלון ומדליק סגריה. שלושה בחורים צעירים הולכים לאורך הכביש, ידיהם בכיסים, עיניהם חסרות מנוחה. מחפשים צרות. הם מעיפים מבט לכיוון האוטו וממשיכים מעט הלאה, עוצרים ומסתודדים בינהם. דווקא מתאים לו קצת אקשן, יעזור לו להתעורר קצת, אז הוא יוצא ונשען על האוטו, מביט בהם בסקרנות מופגנת. הוא איש גדול, אחד הטנקים של האגף, שלושה נערים לא מדאיגים אותו.

"על מה אתה מסתכל יא מזדיין?" קופץ פתאום אחד הבחורים, זה עם ההליכה העצבנית, וצועד אליו בהבעה מאיימת.

"לך הביתה ילד" יאיר אומר לו ומתיז את בדל הסגריה אל האספלט הסדוק. החברים של העצבני מהססים קצת מאחור. אחד מהם, רוסי אם לשפוט על פי הקללות, מחליט להצטרף לחגיגה. "יופ טביו מאט פידארז בליאט" הוא קורא בעודו מצמצם את הפער בינהם. הבחור השלישי מזדחל מאחור מתוך תחושת חובה. 'פחדן' חושב יאיר, 'או אולי צריך להגיד שהוא דווקא ילד טוב.' הוא מתקן את עצמו, 'הכיוונים מתבלבלים במקומות האלו'.

העצבני מדלג סביבו כקופיף, מנסה להחליט מאיפה להכנס בבחור הגדול שמולו ומחכה לרוסי יגיע. יאיר מגיע למסקנה שזה היה רעיון די טיפשי, מה הטעם להכנס בגמדים האלו? רגע לפני שאיזו סכין נשלף אורות מכונית מאירים על הקבוצה. המונית של צביקה הגיע, כמו הרבה פעמים בחיים של יאיר שדברים פשוט מסתדרים לטובתו לגמרי מעצמם.

"בואו נעוף מפה חיים," קורא הפחדן ('הילד הטוב' מתקן את עצמו יאיר), והרוסי גורר את החבר המחומם שלו משם במגוון קללות.

"מבלה יפה?" שואל צביקה כשהוא טורק את דלת המונית מאחוריו. יאיר מושך בכתפיו.

"שנעלה?" שואל צביקה. יאיר מהנהן. אין לו כח ללילה הזה.

ברחוב הרקוב, הבית משתלב כמו זבל בפח אשפה. בית קטן שתי קומות, כנראה נבנה בשנות השישים של המאה הקודמת, יאיר מעריך. אבל אף אחד לא אהב את הבית הזה כבר שנים רבות והוא עומד, רקוב, הרוס, מאכלס את שאריות החיים שמסתובבות כאן.

הם נכנסים לבית. עולים במדרגות לקומה השניה, עם שלוש פתחים ושתי דלתות. בלי שמות. יש תמונות של אשה ערומה עוסקת במעשי מין על דלת אחת. הדלת השניה איננה, דרך הפתח אפשר לראות ארבעה סודנים בפנים ישנים בסלון, ועוד שני חדרים שכנראה מאכלסים עוד כמה. הדלת השלישית עומדת ריקה.

יאיר מתרכז במשימה, מנסה להרגיש איזה משלושת הדלתות תקדם אותו. אבל מאז ומתמיד היכולת מטרה שלו הייתה נמוכה והוא לא בטוח. מבט מהיר לצביקה אשר נע לעבר הדלת עם תמונת העירום, והוא נע יחד איתו, מקנא קצת בצביקה.

ליד הדלת, יאיר מתרכז בסביבה, מרגיש את ריח האדמה שבא מלמטה, מתערבב בריחות הזיעה והשתן של חדר המדרגות, מחבר את עצמו, מוכן להגן על צביקה, על עצמו ומי שלא יהיה שם בפנים. צביקה דופק בדלת.

איש לא עונה. יאיר, בעדינות נוגע בסביבה. מרגיש שני בני אדם שנמצאים בפנים, כנראה ישנים. אחד רגוע, והשני על סף התפרקות והתפוצצות. בעדינות הוא מכניס קצת לחץ מנטלי ודופק מעדנות על הדלת. הוא מרגיש את שני בני האדם מתעוררים בפנים, דורשים הגנות ואהבה. הוא סוגר את עצמו, מהנהן לצביקה שיהיה מוכן.

הדלת נפתחת, סודני צעיר ורזה מסתכל עליו ועל צביקה. "מה?" הוא שואל בעברית עילגת. יאיר מזהה שהוא הנשמה הרגועה.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית