זהירות - ספויילרים![]
אביהו בן-דוד נולד במנילה שבפיליפינים בחמישי ליוני בשנת 1955, תחת ירח מלא. הסיבה לכך, הוא שאביו היה דיפלומט בפיליפינים. כשנה אחרי שנולד, עברו ליפו בישראל ושם גדל.
"זה שהיה" הוא שם המעשה הנכחי של "עורף ראש החיה בגפו", אהרון בכיר (Athro) לשבט כסופי הניבים, מבית "הלב הנבון".
הוא הגיע למעמדו הגבוה בגיל צעיר יחסית, כשבתוכנית מבריקה הצליח להביס רוח תולע גדולה שתקפה קיירן חשוב לאומת הגארו. כיוון שמגיני המקום חשבו שהוא, כמו תכניתו, מטורף, הם לא קבלו את תכניתו והצטרפו לראש הלוחמים – "טוחן עצמות", אהרון בכיר לאדוני הצללים, בהגנת הקיירן. אביהו, לעומתם, הפר את פקודותיו של האלפא בזמן מלחמה, ובכך הביס את החיה בגפו, מה שזכה אותו בשם המעשה ובמעמד. כיוון שהפר פקודה, הוא נכלא כעונש בצורת הגלאברו שלו, מבלי יכולת להשתנות.
הדבר, מן הסתם, הרגיז אותו מאוד, ועם הזמן אפילו גרם לו להתמרמר. כיוון שהוא המשיך לחשוב שהוא זה שהציל את הקיירן, ושמנהיג הקרב טועה, העונש לא הוסר ממנו. כמה שנים אחר כך, הייתה התקפה גדולה נוספת על הקיירן. הפעם, מנהיג הקרב הרשה ל"עורף ראש החיה בגפו", מתוך כבוד למעשי העבר שלו, להנהיג את חברי הלהקה שלו בקרב, כיחידה נפרדת.
היחידה תקפה בכוח, אך הרוח הסתברה כחזקה מדי, וחבריו בגדו בו ונטשו אותו למות לבדו בקרב. לא ברור אם רוח התולע - "אשת זנונים" או "קדשה", גרמה לכך, או אולי "טוחן עצמות" היה אחראי לכך, אך אשת-זנונים לא הרגה את עורף-ראש-החיה-בגפו, אלא זיהמה את לבו בתולע – בתשוקה ותאווה בלתי-נשלטת. כשחזר לקיירן "עבר קבור", הדבר הראשון שעשה, אחרי ריפוי, היה לקרוא לתיגר מנהיגות עד המוות על "טוחן עצמות", ניצח אותו אחרי קרב קשה, והפך לראש מגיני הקיירן.
כמה שנים חלפו תחת הנהגתו של זה, שהיו ממש טובות לקיירן בסך הכל, ואפילו התקרב להכיר בחטא העבר שלו – הפרת הפקודה, ובכך כמעט סוים עונשו. דבר בודד לא היה טוב – התשוקה; אותה ה"מתנה" שנתנה לו שנים קודם ע"י אשת זנונים. עורף-ראש-החיה-בגפו, הביא לעולם שלושה מטיסים, משלוש צעירות טהורות דם מכסופי הניבים. הוא נתפס רק על אחד, ועונשו היה אות קלון ללא כפרה, החרוט על חזהו בצורה ששום גארו לא יכול לפספס. הוא גורש מאומת הגארו ושמו הישן נלקח ממנו. בנוסף, כמובן שהוציאו להורג את ילדו שנתפס, ובטקס עונש מיוחד שנועד לאנסים זכרים בקרב הנוקמות השחורות, גרמו לזרעו לא להיות מפרה יותר – אחד העונשים הגרועים ביותר לכסוף ניבים בעל דם טהור.
בימינו, כשנה אחרי שגורש, "זה שהיה" נראה כמו אדם שעיר, שרירי ומצולק בצורה יוצאת דופן, אפילו לגארו. פניו וגופו עשויים ברובם מרקמת צלקת, אחת מעיניו חסרה ולתוך ארובת העין נשפך כסף מותך. הוא עצמו עטוף בפטיש חזק מאוד המונע ממנו לשנות צורה בצורת שרשרת כסף הכרוכה עליו בצורה סמלית, לנצח חורכת בבשרו.
לשמחתו של זה, הוא חזק מאוד, ומצליח לשרוד בגפו. למרות זאת הוא מושא ללעג וקלון, כיאה לנושא עונש שכזה. בעל הברית הבודד שלו, הוא רוח מפוקפקת בשם "הילדים שלעולם לא יוולדו", שחברה אליו לא הרבה אחרי שזרעו קולל.
מטרתו היא להסיר העונשים השונים מעצמו, עד וכולל הקלון. הוא רוצה למות כשהוא יכול להתרבות, ולהשאיר אחריו גארו או בני-דם נוספים לשירותה של גאיה. כרגע, הוא מתעסק בלהציע כמה עזרה שהוא רק יכול כדי להשיג בעלי ברית שאולי יוכלו לעזור לו, ולהוכיח את עצמו למי שמוכן לתת את ההזדמנות. עקב הקלון, מן הסתם, הוא לא מאוד מצליח. הוא חזר בדיוק מאפריקה, שם ניסה להעזר בבאסטט, שלא ממש נתנו לו פתרונות, לפחות בינתיים, אבל מוכנים, כקונספט, לעבוד אתו.