FANDOM


מתחת לבית בו נרצחה העלמה, שוכן מוות רב...


תפריט האתר: מונטאז' חלקי הסיפור, חלקי השחקן, חלקי העולם, אירועים, היסטוריה, עולם, כוחות ומתנות, קישורים, בעלים: אין


AntVsGirlInGrey

העולם משתנה סביב בני. מה שהיה מלא בצבעים וריחות של דם, מתמלא באפרוריות. אי אפשר להריח כלום. אי אפשר להרגיש כלום. בקושי אפשר לראות משהו בתוך הערפילים האפורים על גבי אפור. בני אוטומטית מנסה להרגיש את הדם המוחזק בתוך גופו, ואין כלום. הדבר הזה כבר מעט מלחיץ, אבל גם אין תחושה שאין לו דם בגוף, פשוט אין תחושה לכלום. בעדינות בני מנסה להשתמש במעט מעט דם לשפר את הראיה שלו, וזה עובד. כך שהדם שם. אבל אי אפשר לחוש אותו.

בני היה רוצה להשתמש קצת בדם שבגופו כדאי לחזק את עצמו, להבהיר את הראיה ואת כל החושים. להרגיש בשליטה. אבל בלי לדעת היכן הוא וכמה זמן הוא יהיה כאן, ההכשרה מאלמות' נכנסת לפעולה. ושמירה על הדם הוא אבן יסוד בעת הסתובבות באזורי אויב.

'נפלתי חזק', הוא חושב לעצמו בהומור פתאומי, 'ומה לעזאזל אני עושה כאן?'. הוא מסתכל סביבו מנסה להרגיש משהו (כלום - אין תחושת חום, אין תחושת קור, אין אפילו תחושת נשימה או את התחושה הבסיסית של הגוף).

בשקט בני מנסה לדבר, לראות אם הוא מצליח לשמוע את הקול שלו. הוא לא.

'בטוח שזה היכן שהוא בעולמות המתים', הוא אומר לעצמו, כאשר לפתע מעליו, נמלה עצומה ואפורה מופיעה, מנפנפת בלסתותיה העצומות...

עופר

האינסטינקט הראשוני הוא להלחם. אבל היא גדולה, והוא קטן ואין לו הרבה נסיון בלחימה כנגד יצורים מפלצתיים, אז אולי כדאי להלחם ? לא בשלב זה, אולי היא מנסה לתקשר חושב לעצמו בני (ומופתע מעצם היותו שוחר שלום, מצד שני כשאתה הקטן אתה תמיד בעד שלום). בכל מקרה המחשבות הללו חולפות בראשו. הוא זז מעט לאחור על מנת לשפר את יציבתו. הוא מחכה לראות מה הנמלה באה לעשות פה ומוכן שאם היא תעיז לתקוף אותו (קטן אבל ממש לא החלש) הוא ינסה לזנק על ראשה וכך ימלט מהלסתות הענקיות, ולנמלים אין עוקץ בד"כ אז זו תהיה נקודה טובה על מנת לבתר את ראשה דרך העין הגדולה והזמינה ולהכין מרק מח ממנה (כמובן רק אם יהיה צורך ממשי)

איוב

הנמלה נעה לכיוונו של בני, מחזיקה את לסתותיה פתוחות לרווחה, מוכנות להסגר ולחתוך את בני לשני חלקים. בני מתכופף קלות, מתאזן על שתי רגליו, שומר את הנמלה בזוית קלה ביחס לרגלו הימנית, כך שיוכל לחמוק בקלות אם ידרש. חוסר התחושה של הגוף מכה בו שוב. אפילו כערפד הוא חש את הגוף, גם אם הכאב והרגשות היו מרוחקים. אבל כאן אין גוף, אין רגשות. הכל מנותק.

לפתע הנמלה מזנקת קדימה, תוך סגירת לסתותיה במהירות עצומה!. האימונים האינטנסיביים והמהירות העצומה אליה הוא יכול להגיע, הצילו את בני אשר מתגלגל בחמיקה ימינה תוך הגעה למהירויות העל שהוא מסוגל להן.

אפילו כאן, היכן שכל התחושות מתות, הוא יכול להרגיש את תחושת הדם כאשר הוא משתמש בו על מנת להגביר את מהירותו. תחושת הדם היא אותה תחושה מוכרת ויום יומית, בה הוא עטוף כולו בבדי מתכת, והדם הוא הדבר היחידי שמפריד בינו לבין העטיפה. אך התחושה של השימוש בדם, בה הוא תמיד מרגיש כאילו הוא מתכווץ בתוך עצמו, מתרחק מהעטיפה וחודר אל תוך ליבו שלו, התחושה הזו, מעוותת כאן. במקום להרגיש מרוכז יותר ויותר בתוך הלב, הרי כאן, בתוך האפרוריות העצומה, הוא משפריץ טיפות אדומות לכל עבר, אשר מעלות אדים בצבעים במגוון צבעי הקשת, בוהקים ומתפרקים באפרוריות. בני יכול להרגיש כיצד הדם עוזב את הגוף שלו ומתפרק.

בני מסיים את הגלגול ימינה, ועומד בחזרה בעמדת מוצא. עכשיו הוא יצטרך לקבל החלטות...

עופר

"עכשיו זה נהיה פשוט יותר" חושב בני לעצמו, לא צריך להחליט אם היא רוצה לדבר או סתם מאיימת, היא רוצה לאכול, והוא לא מתכוון להיות הקיסם בין לסתותיה.

אין לו זמן לעכל את מה שקורה עם הדם והרגשות השונים. הוא מנצל את המומנטום בסיום הגלגול על מנת לבצע שני צעדים נוספים (צעד וחצי יש שיגידו) ושולף תוך כדי את הפגיון מכיס מוסתר במכנסיו. הוא נע במהירות גבוה במטרה לזנק על גבה של הנמלה. הוא מניח שהנמלה תתחיל לזוז מעט בכדי לנסות ולתפוס אותו עם לסתותיה (כלי הנשק שלה ממבט זריז הוא מזהה הן להסתות והרגליים המפלצתיות שבשילוב עם המשקל העצום שלה יכול להיות חוויה לא נעימה במיוחד), ולכן הוא מתכנן בראשו מסלול הכולל קפיצה על מפרק רגלה ה-3 מצד שמאל, ומשם לזנק על גופה, רצוי קרוב לעורפה ולתקוע את הפגיון בעורפה על מנת לייצב את עצמו. משם ישלף הג'ו המתקפל ויוחדר ישירות לתוך עינה כחלה טריה המפנצ'רת ביצת עין חמה.

איוב

התכנון של בני עבד כמו קסם, כל תנועת ריקוד הקרב יצאה מושלמת, המעבר אל הג'ו, וההחדרה הכה מספקת בסיום. בני מתחיל כבר לתכנן על ירידה בסיבוב. אבל העין לא התבקעה. במקום זאת, הג'ו שקע אל תוך העיין. וכל האזור מרגיש כאילו בני תקע מוט אל תוך פלסטלינה. רך אך יציב יחסית.

הנמלה, מופתעת, לא נראית כאילו הדבר מכאיב או אפילו מפריע, מנסה להגיע לבני, אך ראשה לא מצליח להגיע אליו. היא מנסה ימינה ושמאלה, אך לא מצליחה להגיע אליו, אז קצת כמו בפלסטלינה, החלק הקדמי של גופה מתארך ויצור מעין צוואר ביחס לחלק האמצעי של גופה, וכל זה מסתובב לחתוך בבני עם זוג לסתות עצומות.

תום

במרחק, אפשר לראות מספר צורות הנעות לכיוון ההתרחשות. הן כולן אנושיות למראה. כשיתקרבו מעט, יהיה ניתן לראות שהם שישה בסך הכל. כשיתקרבו עוד ניתן יהיה לראות שחמישה מהם לבושים בשריונות קלים ובמדים כלשהם, חמושים בחרבות ארוכות וצרות. האחד הנוסף שמנמן, מטופח ולבוש בחלוק ארוך ומשתרך, בעל שרוולים שכמעט נוגעים בקרקע. הוא חמוש בחרב ארוכה מדי, ובתסרוקת מטופשת במיוחד.

עופר + איוב

יותר מדי נעלמים בקרב. בני מופתע מאוד מנמלת הפלסטלינה, מאז גיל 6 הוא לא שיחק עם זה, ובאמצע קרב זה לא זמן טוב להעלות זכרונות ילדות, והוא כמעט מאבד את אחיזתו על הנמלה כשהיא מותחת את הצוואר ומסובבת את הראש. בנוסף הגיעו אנשים. אין לבני הרבה זמן לתהות על הדברים לכן הוא מסכם לו את הנושאים בנקודות: אנשים - 3 אפשרויות. הם באו להרוג אותו. הם באו להרוג את הנמלה. הם באו להביט מה קורה (ואז אולי להרוג אותו או את הנמלה). אין לבני מה לעשות איתם עכשיו. צריך לשים לב מה הם עושים. הנמלה - היא פלסטלינה. 2 אפשרויות. הראשונה. הרגליים שלה על הרצפה והמפרקים נושאים את העומס. אולי הם קשיחים יותר ואותם אפשר לשבור. אם לא צריך יהיה לחתוך, והרגליים נראות המקום הדק ביותר. אפשרות שנייה לגרום לנמלה לסובב את הראש עד שיתנתק - הנמלה עשתה את ההארכה הזו בטבעיות ולכן לא סביר שהיא תעשה משהו שיהרוג את עצמה (חבל).

בני מחליט שהוא חייב להכניס את האנשים שהגיעו למשוואה ולכן האפשרות של להשאר על ראש הנמלה לא משרת את הקרב מול גורמים נוספים - הוא חייב לשים את גוף הנמלה בינו ובין האנשים, כך שאם הם יתקפו הם יצטרכו לעבור דרכה (או אולי הם רוצים לתקוף אותה ואז הוא ישמח לפנות את האזור). לגבי הנמלה, נדרש לבדוק את הרגלים. אם הם קשיחים הם ניתנים לשבירה, אם הם גם פלסטלינה הם דקות וניתנו לחיתוך. לכן הוא מנצל את זווית צווארה הלא סבירה של הנמלה. ונע אחורה לכיוון מרכז גופה עם הפגיון ביד ומזנק בחצי קפיצת ראש לכיוון רגלה האחורית שמאלית (כך שיהיה מצד שני של הנמלה ביחס לאנשים) ומניף את הפגיון בעוצמה לכיוון החלק הדק ברגל שהוא מזהה (ליד המפרק סביר להניח - שם גם יותר קל לחתוך היה וזה לא יישבר, כמו לפרק פולקה של עוף - בחיבור של העצמות) ואכן, הפגיון עובר דרך הרגל. פחות חותך ויותר אוסף אפור סביבו, יוצר קרע גדול ברגל, ומפיל כשליש רגל על הרצפה.

הדבר לא נראה כמפריע לנמלה. היא מתאזנת בקלות על חמישה רגליים, ממשיכה להאריך את פלג גופה הקדמי מזה האחורי, עד שכעת היא יכולה כמעט לכופף את גופה כבייגלה (ולזכות בפרסים רבים). עם פלג גופה הקידמי, עמוס הלסתות העצומות, היא בקרוב תוכל לכסות ולתפוס כל דבר על גופה.

ובני יכול לראות, מוחזק על ידי הרגל האחרונה משמאל, אותו מכשיר המורכב מכמה צינורות, והוא אינו אפור. בלב כל האפור שמסביב (עד וכולל בני עצמו), אפור מטלי, הוא המכשיר.

תום + עדכון איוב

האנשים המגיחים אכן מתקרבים להתרחשות, רק בצורה משמעותית פחות אגרסיבית ממה שהיה צפוי. השמן ביניהם פועל, ונראה שהחרבות הקצרות של החמישה הנוספים מתארכות לכדי מקלות ארוכים וקהים. החמישה ממש מציבים עצמם סביב הסיטואציה, בעוד שהשמן קורא לעברו של בני, בקול מתקתק ומתנגן: "לא יאונה לך כל רע, כל עוד לא תאבד שליטה עצמית." כשזה מסיים את דבריו, נראה ממש כאילו החמישה מנסים לדחוק בנמלה עם המקל, בעיקר כדי להרחיק את לסתותיה מהם, ואולי גם כדי להוציא אותה מדעתה, אם יש לזו אחת. נראה, שעל אף שחשוב לחמישה לשמור על חייהם, חשוב להם יותר להשאר במקומם, ברגע שהגיעו למיקום מסויים סביב הנמלה - כאילו הם מהווים סמל כלשהוא סביבה.

בעודם עושים זאת, המטופח מלטף כרסו ונראה מרוכז מאוד. במחשבותיו הוא עובר על הכתבים הקדושים של קונפוציוס, מתרכז בכוחה של הביוקרטיה השמימית, מנסה להכיל את כוחה גם על הנמלה.

עופר

בני נוחת על הרצפה מצדה השני של הנמלה. כאשר האנשים מתקרבים לנמלה ומושכים את תשומת ליבה עם המקלות, הוא מנצל את האתנחתה הרגעית לשיפור עמדות לאחור. הוא דואג להיות מהצד השני שלהם, אך לא בקו ישר כי אם בזווית, כך שאם היא תתמוטט או הם למעשה תוקפים אותו הוא יוכל להספיק להגיב. הוא נשאר בעמדת קרב עם הפגיון והג'ו בידיו וממתין לראות מה קורה.

איוב

הנמלה, כעת שהיא מוקפת בכמה אויבים נראית קצת יותר מבולבלת,היא מתחילה לנוע לאחור, לנסות למנוע מכלל האנשים להקיף אותה. רק בני ישים לב שהיא מקרבת את רגלה האחורית אל גופה, לא בגלל שזו פגועה, אלא בגלל ששם היא מחזיקה את אותו מכשיר רב צינורי.


בן דודה

ראמנוס עדיין עומד מול גוש החרא החסר. הוא מרגיש שבני כבר מצד השני הוא מרגיש אותו , ומחליט בלי לחשוב פעמים לעזור לו, למרות ההרגשה הנוראית הקודמת הוא נותן לעצמו לעבור צד, לשקוע לעולם השני, בו הוא מרגיש שבני נמצא, הוא נותן לקור לעטוף אותו, לחושך לחבק אותו....

איוב

בשעה שבני עומד מתסכל על הקבוצה שהגיעה, מחכה לראות מה הם יעשו, לאו וקבוצתו מנסים להפעיל את אחד מסימני הכוח שלו, על מנת להכניס את הנמלה אל תוך ביתו. הרוחות של ליאו מתפרסים מסביב לנמלה. ליאו מצייר את סמל הבית מחמשת הרוחות שמסביבו - מבחוץ נראה שהרוחות כמו מתמתחות מעט אחד לשניה, ידיהם ורגלהם מתעוותות וביחד הם יוצרים צורה אחד גדולה יותר.

אולם ליאו מרגיש מייד שזה ייקח זמן. אולי אפילו כמה דקות, והנמלה לא תשאר במקום. בדרך כלל יש שתי קבוצות, ליאו יודע, אחת שנועדה להגנה ואחת להתקפה. אם הייתה קבוצת הגנה, היא הייתה מחזיקה את הנמלה שקטה בשעה שהוא היה יכול להתרכז בנמלה ובבית שלו. אולם עם העוצמה שלו, ועם הסמל הבודד, הוא לא רואה איך הוא יוכל להשתלט על הנמלה.

ראמנוס מופיע מאחורי ליאו אט אט. מתגבש כיצור האנושי שהוא. הכל אפור מסביב. בני אפור. הנמלה אפורה. השמיים אפורים. הקרקע (אחידה) ואפורה. הכל אפור על רקע אפור. חוץ מראמנוס. ראמנוס הוא חי. והחיים בוערים בו במגוון צבעים שמתפשטים מתוך גופו ויוצאים לסביבה. הוא כולו מקרין צבעים שונים, חום, נשימה, ריחות, רגשות ועוד ממגוון האנושי שהוא.

הנמלה, שכנראה מתרגשת מהופעות של ראמנוס, או הצבעים הרבים שמלווים אותו הסבו את תשומת ליבה, מנסה להכות בראמנוס עם זוג הלסתות העצום שלה...

עופר

בני מנצל את השניות הללו שהנמלה ללא ספק מתמקדת בדברים אחרים, על מנת לנסות לסכם כמה דברים, קודם כל המכשיר הזה הוא ללא ספק בעל משמעות, וכדאי להבין מה הוא עושה (הנמלה שומרת אליו מכל משמר), דבר שני ראמנוס שהוא נציג הרוחות (לפחות ע"פ אורנה) הוא יצור חי, בני ראה את זה בעולם הרגיל, אבל חשב אולי הוא משתמש בכח מיוחד על מנת להראות חיי כדי לשמור על סוג של מסקרייד של רוחות, אבל עכשיו ללא ספק זה ברור הוא חי. איך לעזאזל יצור חי הוא נציג הרוחות (שגם ככה הן די מסתגרות לעצמן). כשהוא עוד היה חי הוא אולי היה קופץ על מנת לעזור לו ולהלחם אבל בשלב זה כנראה יהיה יותר מעניין לראות מה עושה פה בעולם הרוחות על מנת להגן על עצמו. תפקיד הגיבור ימתין קצת.

איוב

הנמלה חותכת בלסתותיה את ראמנוס, שביצי צבעים ניתזים לכל עבר, צריחות ורגשות אהבה ניתזים, משפריצים על בני, ליאו וכל מי שבאזור. זולגים לתוכם, ממלאים אותם בדברים אנושיים.

הנמלה שואבת את צבעיו של ראמנוס לתוכה, מסתובבת מנסה לברוח.

ראמנוס נשאר עומד. הוא עדיין צבעוני, אך דהוי מעט. מרוחק וקר.

עופר + איוב

כשבני חוטף את שביצי הצבעים שניתזים מראמנוס לאחר תקפית הנמלה, הוא מנסה לספוג אותם אליו (אין פה דם, אז אולי זה יעזור - בכל זאת הוא יצור אנושי). הצבעים נספגים אל תוך הגוף נושאים איתם זכרונות, כאבים ורגשות שונים. הצבעים נספגים כמו מחשבות אל מוח סקרן, מעבה ומחזק את נשמתו, כוחו ודמו של בני. אומנם הכמות קטנה ומעט נספג, אולם קל להרגיש שבכמות גדולה יותר זה יחזק את דמו של בני.

מבחינתו הוא יתן לנמלה לברוח, המכשיר שעליה חשוב, אבל אין לו מושג איך לנצח אותה, ויש פה עוד גורם שעלול להיות מסוכן. בכל מקרה צריך את ראמנוס קרוב (יש לו דם, בעת צרה אפשר יהיה ללגום ממנו).

הוא ניגש לראמנוס, תומך בו ביד אחת ופונה לאדון המכובד:" אני מבין שאתם מהאזור ?"

תום

נראה שהסיני המפוטם וחבר מרעיו פחות ששים לוותר על הנמלה, כשהתשובה מגיעה: "אמת. אם שניכם תעסיקו אותה בתוך מעגל הרוחות, היא תשועבד."

הוא מפנה מבטו אל בני, וטוען: "אתה מהיר. עכב אותה, ותשתדל לא להפגע. אם תפגע ארפא אותך."

עופר

בני מהנהן בראשו ואומר:"מקובל, בתנאי שהמכשיר שלי". אין לבני מושג מה זה המכשיר הזה, אבל הוא כנראה חשוב, ואם הוא כבר נלחם עבור מישהו, לפחות שיצא לו מזה משהו. הוא ממתין לראות שהגרגן מסכים.

תום

"אני לא בטוח למה אתה מתייחס," מצהיר המפוטם, "אך אין כאן שום מכשיר שאני זקוק לו." הוא בוחן את ראמנוס לרגע קצר, ומוסיף, לכיוונו של בני: "ותגן על השותף שלך... זה לא מקום בריא ליצורים חיים."

כשזה מסיים את המשפט, נראה שהוא שוב מרוכז. הפעם, כיוון שהוא קרוב יותר אל הנמלה, אחד מאגרופיו סגור על קת חרבו המוארכת והשחורה, למרות שזה לא שולף אותה. חמשת הרוחות שאתו שוב מנסות להקיף את הנמלה, אך ניכר כי זה לא יעבוד אם אף אחד לא יעכב אותה.

עופר+איוב

נראה שתשובתו של הבלון מספקת את בני, הוא מהנהן בראשו ונע במהירות לעבר הנמלה (מקווה מאוד שראמנוס יצליח לעמוד בלי ליפול, עוברת שניה וראמנוס נופל, לא נורא), הוא רץ לנמלה ומשתמש בג'ו כמוט קפיצה. הוא נוחת על חלקה הקידמי של הנמלה, דבר שגורם לה לנסות להגיב אליו, והיא מכה עם לסתותיה הארוכות שעכשיו, קצת כמו מחושים, מגיעות, מגששות על פני כלל גופה. בני מתגלגל ומתחמק מהלסתות המהירות כבזק, (דבר שדורש ממנו להיות מהיר לפחות כמו הנמלה, ולבזבז עוד מעט מהדם היקר שלו), הוא נוחת בצידה השני וחוטף את המכשיר מרגלה האחורית. הוא לא רוצה בשום אופן להיות על הנמלה בזמן שהבלוב עושה את מה שהוא לא עושה. ועכשיו שהוא חטף את המכשיר, הנמלה מתמקדת בו, דבר שיתן לשמן את הזמן לעשות את מה שהוא רוצה.

תום + איוב

Ant-tribal-mask-by-Octodrone-via-Flickr

מסכת/נשמת נמלה

ולאו קיאן אכן עושה את מה שהוא רוצה; הוא מתרכז באינספור האלים ובני האלים בבירורקרטיה השמימית, ותוהה לאילו מהם נכון לשייך את הנמלה.

לסתותיה של הנמלה מנסות להסגר על בני שוב ושוב, כגורם המעכב שהוא. מסביבה מתאספים החמישה, ומנסים לשמור את הנמלה במרכז, בעזרתו של בני ומקלות ארוכים. הנמלה המנסה לסגור את לסתותיה על בני החומק בגלגול זריז על רגליה, סוגרת אותן על אחד המקלות וחותכת אותו לשני חלקים בלי יותר מדי מאמץ, מבהירה ללאו קיאן מהו השיוך הנכון.

בני שוב חומק, הפעם נאלץ להדוף את אחת הלסתות עם נשקו, כשמקלותיהם הארוכים של חמש הרוחות מתקצרים והופכים לפטישים, בעזרתם מכות הרוחות ללא הרף בנמלה בצורה סמלית. ההיפוך לפטישים והמכות הסדורות והקבועות נועדו לשייך הנמלה לבית המלאכה. שופט השלום רואה לפניו את כלי העבודה המתעצב לאטו בהשגחתו האדיבה של לו באן - קדוש הבנאים.

בני מצליח בקושי להחזיק את הנמלה במעגל. נראה שמכות הפטישים, סימבוליות ככל שיהיו, מסיחות את דעתה ומשפיעות על הפלסטלינה האפורה של גופה. חומר אפור זורם מעלה, לכיוון ראשה, דבר שלפחות בטווח הקצר מקשה על בני, כיוון שזה רק מחזק וממהיר עוד יותר את יכולתיה. הוא עצמו נאלץ לחבוט בה מספר פעמים, בצורה שמפריעה את הסדר של מכות הפטישים. לשמחת המעורבים, זה מושך את תשומת הלב של הנמלה הענקית בחזרה לבני, ובכך משאיר אותה בתוך הסמל. טיפת זיעה קונספטואלית ניגרת ממצחו של התפוח.

מכות הפטישים נכנסות שוב לקצב אחיד, מעצב, ומוסיקלי כמעט. עוד ועוד חומר אפור זורם מהגוף אל הראש, גורם לו להתקיף מהר יותר ויותר. כעת גם אפשר לראות איך גופה של הנמלה, שעתה הוא כמעט ולא מכיל עוד מהאפור, גופה מאט, רגליה מפסיקות לזוז, אפילו הצוואר כבר כמעט ואינו נראה, רק קדמת ראשה, נראה מרוכז יותר ויותר, אפור יותר ויותר. לאו קיאן כמעט ומוותר על השיוך כשבני - על קצה גבול המהירות שלו - כמעט נכשל בחמיקה, וברגע האחרון מסתובב, משתמש בנמלה כציר, ומכניס סדרת מכות. למרבה ההפתעה, המכות לא שוברת את הקצב, את הסדר, את היצירה. הן אפילו מוסיפות לה.

לאו קיאן המרוצה רואה בעיני רוחו את לו באן מכה שוב ושוב בנמלה, ומעצב אותה לכדי הכלי המושלם - מסכה של נמלה עם זוג לסתות עצום אשר תשמש לחיתוך רוחות דחוסות. הוא מרים את חרבו באוויר, אך משאיר אותה בנדן, מצטרף למכות הסימבוליות האחרונות.

שבעה רוחות אפורות מקיפות את הנמלה, רואים אותה פוקעת לכדי כלום, ומסכה אפורה כהה, נופלת על קרקע אפורה בהירה. קצות הלסתות כה כהות, עד שהם כמעט ונעלמות.

עופר

המכות האחרונות של בני הפתיעו אותו, הקצב שלהן היה מוזר, כנראה הטכס שהשמן עשה השפיע עליו ובין אם הוא רצה או לא הוא נהיה חלק מהטכס. מוזר אבל לא בילתי סביר, בכל מקרה בזמן שהנמלה מתרגלת לתפקידה החדש כמסיכה, בני מתיישר, מסדר את בגדיו, מכניס את הג'ו למקומו (אבל שומר אותו מוכן לפעולה במידה והבטטה יחליט לעשות קטע מלוכלך). הוא בוחן את סביבתו, עד עכשיו לא היה לו זמן לעשות את זה עקב נמלה (מזל שזו לא קרפדה כי זה ממש מסוכן), הוא לא סגור איפה הוא, הוא ללא ספק עבר את האפלולית, אבל זה לא מרגיש כמו התיאורים של ים האבק או של הטמפסט, הוא כנראה איפהשהו באמצע, אבל ללא ספק יותר רחוק מאשר אי פעם הוא חלם עליו/ביקר בו בחלומותיו (Do vampire dream of blooded cows ?). לא ברור לו איך הוא הגיע לכאן, אבל זה ללא ספק קשור לדבר הזה שבידיו. הוא מנצל את מס' השניות שיש לו עד שהשמן וחבריו יגשו למסיכה, לבחון את הדבר הזה לעומק

תום

לפני שלאו קיאן ניגש למסכה, הוא מניף יד שמנמנה באוויר, ספק כדי לסמן לאנשיו לעצור את הטכס, ספק כדי לסמן להם שלא יגעו במסכה. הוא מפנה מבטו אל בני, ושואל, בקול מדוד: " המכשיר עליו דברת - כבר לקחת?"

עופר

"כן" אומר בני, השגתי את מה שרציתי. הוא מבין שהוא יכול לחזור אם יסובב את הגלגל הפוך, אבל הוא נמצא במקום שלא היה מעולם, ורצח אותה עלמה לא ממש מעניין אותו, אז למה לא לגלות איפה הוא ? זה בטוח יעניין את אלמוט המכשיר וגם המקום הזה. הוא נותן למעוגל לקחת את המסכה ואז אומר:" אני בני, אני מבין שאתה מהאזור כאן ?"

תום

המפוטם בוחן את בני היטב, כאילו כתגובה לדבריו, כאילו מנסה לקבוע אם ניתן לסמוך על זה ולספר לו את האמת. הוא משיב בטון מתנגן: "נוכחית כן. האזור בשליטת ההיררכיה, ברובו, ואני לא מהם, במקור. אני הוא לאו קיאן, מחצרו של קיסר הירקן."

הוא מרים את מסכת הנמלה מהקרקע, מתקרב מעט לבני וממשיך: "בימינו אני השליט של המאחז שלי עצמי, ולא משרת את הקיסר, או כל אחד אחר. אבל זה לא משנה." מצהיר זה, מכחכח בגרונו ומוסיף: "הכישורים שלך מרשימים. אתה וחברך מוזמנים למאחז שלי, לארוחה של מנצחים, ואולי להמשך עבודה משותפת, אם תרצו בכך."

הוא מושיט ידו לעבר בני, אך עוצר לפני מגע, כאילו ללחיצת יד משונה, או אולי למשהו אחר... לא ברור לגמרי. חמשת הרוחות שאיתו, מניחות ידיהן על נקודות שונות בגופו וממתינות, בעוד שצלילי שרשראות נשמעים ברקע, וזרם של רגש אפל זורם לא רחוק מאלו.

בעודו מושיט קדימה את ידו, בראשו של לאו קיאן עוברת המחשבה - 'הם הרגישו. הם באים. אין הרבה זמן. הם רוצים את הרגש של החי.'

עופר

בני לוחץ את ידו של ההיפו בחוזקה. הוא לא מורגל בדיפלומטיה יותר מדי, אבל הוא מכיר קצת הליכות ונימוסים. הוא לא בטוח אם הפילון מודע להיותו ערפד ולא רוח, לכן לא ברור לו אם הוא הולך לקבל כוס מלאה בדם אכותי, או לחילופין הממ... מה לעזאזל רוחות אוכלות? רגשות וכאלה לא ? שאלה מעניינת, אבל לא רלוונטית לרגע זה. "אנחנו נודה לך מאוד, נראה לי שידידי פה צריך מעט מנוחה". והוא ממתין לתזוזה של הממותה. הוא מודע לכך שרוחות בביתן חזקות יותר ויכול להיות שהוא מובל למלכודת, אבל אם היו רוצים לפגוע בו הרי שהיה עדיף בזמן שהנמלה ניסתה להפוך אותו לקינוח.

בן דודה

"תודה בני" אומר ראמנוס "בוא נמשיך איתם נראה מה נוכל לגלות על הנרצחת, אל תדאג לי יותר מידי אני לא ממש יכול למות, זאת אומרת כבר מתתי פעמים אבל לא רוצים אותי בשום מקום"

הוא פונה להיפו ושואל "איפה הייתה אומר שנמצאת הנקודה הכי צבעונית באזור ? "

תום

"לא רוצים אותך בשום מקום?" שואל בהפתעה התפוח, בעודו לוחץ בנימוס את ידו של בני. "מעניין... אני רוצה אותך בביתי, זה שחי, ובכל אופן, רבים אחרים בדרכם לכאן, וכדאי שנעזוב מהר. הם מאוד מעוניינים בך, ובכל הצבע הזה שאתה פולט." מוסיף זה בעודו מהנהן. "ובאשר לשאלתך, חיים הם לא דבר נפוץ כאן."

הוא מחווה בידו לכיוון מסויים, בו ניתן לראות איזושהי צורה שחורה באופק, ושואל: "שנעזוב?"



השיחה בין ליאו ובני תתקיים כאן. ונמשיך לכתוב כאן כרגיל.

במקביל אנו נרוץ מעט קדימה לשיחה בין בני לעלמה, שתתקיים בדף השיחה עם הגברת עם הנעל הבודדת

עופר

בני מהנהן בראשו לכיוון הגוש ואומר:"תוביל"

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית